מה עמדת המדינה לגבי המאבק והגישה לנחל?

עדכון חשוב 31-5-21

בית המשפט ביקש מרמ"י חוות דעת מפורטת באשר לעמדתו לגישה לנחל וכן לתכנית עמל-קדום. התשובה שרשות מקרקעי ישראל נתנה למדינה היא לא פחות ממהפך! למעשה, רמ"י קובעת שיש להנגיש במיידית את הנחל לציבור דרך שתי כניסות (מערבית ומזרחית). באם יקבל בית המשפט את עמדת רמ"י - הרי שהנחל יהיה פתוח לציבור. נכתוב עוד בהמשך, בנתיים הנה עמדת רמ"י למדינה כפי שפורסמה:


8424eebc79010000090037f69f0e5c92_f (1)
.p
Download P • 1.64MB



רקע - עתירה מנהלית.

בספטמבר 2020 הגיש חבר הכנסת משה ארבל מתנועת ש"ס, בשם התנועה, תביעה מנהלית כנגד קיבוץ ניר דוד, מועצת עמק המעיינות וחברת האבטחה של ניר דוד בדרישה לפתוח את שער הקיבוץ לגישה אל הנחל.


נכון לעכשיו (אפריל 2021) העתירה עדיין מתנהלת, אם כי כבר מהפרוטוקולים בדיונים עד כה ניתן לראות שהשופטת נזפה במדינה שלא עשתה דבר, ולא "לקחה בעלות" על תכנית להנגשת נחל האסי.


במהלך הדיונים העלו המשיבים (הקיבוץ ומועצת המעיינות) מספר טיעונים, בכדי להשיב אליהם ולהבין את עמדת המדינה בנושא ביקשה השופטת להוסיף את רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) המייצגת את מדינת ישראל בנושא - כמשיבה נוספת לעתירה - מתוך רצון להגיע לעומק הדברים.


בהמשך תוכלו להוריד ולקרוא את תשובת רמ"י המלאה במסמך PDF (21 עמודים, ללא הנספחים).


מה השאלות שעלו?


משיב מספר 2 (קיבוץ ניר דוד) טען שתי טענות:

1. נחל העאסי וגדותיו אינן מקרקעין יעוד.

2. מה עמדת רמ"י בנוגע לתכנית הפיתוח החדשה "עמל קדום" שהקיבוץ מקדם בועדות התכנון?


בין השורות נשמעות הטענות של הקיבוץ שמדובר פה במקרה ייחודי - שבו אין דרכים סטטוטוריות לנחל (שכן אלו לא "הופקעו"), שהנחל אינו מקרקעין יעוד ושאין צורך בעתירה שכן תכנית "עמל קדום" פותרת למעשה את הבעיה והיא "כבר יצאה לדרך" (למרות שהיא תקועה בועדה המחוזית ועתידה, ככל הנראה, להתבטל).


מה ענתה המדינה?


המדינה הגיבה במסמך ארוך שאתם יכולים לקרוא בעצמכם פה למטה (:

יש בו כמה עניינים טכניים לגבי העתירה עצמה - ובעיקר האם זאת הדרך הנכונה משפטית לפתור את הנושא, האם יש פה עניין של שיהוי (עיכוב) וכו'ו.


אבל לעניין עמדת המדינה - אם עוברים עליה ניתן לראות שמרבית הטענות של הקיבוץ בטלות: הנחל הוא מקרקעין יעוד, חוק המים תקף גם בהקשר של הנאה ("פיתוח נוף"), אסור לחסום דרכים סטטוטוריות (ויש 3 כאלה המגיעות אל הנחל) ולקינוח... טיפוח הנחל, לפחות בחלקו, בוצע על ידי המדינה.


אספנו לכם כמה ציטוטים נבחרים העונים, ככה נדמה לנו, למרבית הסוגיות:


המדינה בתשובתה עמדה בהרחבה על הצורך להבטיח גישה חופשית של הציבור אל הנחל מחד גיסא, ועל הצורך לאפשר לתושבי הקיבוץ לקיים שגרת חיים נאותה, מאידך.
אף אם הגישה לנחל מחייבת מעבר בשטחי המשבצת של הקיבוץ, לא ניתן למנוע אותה מהציבור הרחב באופן גורף.
חלקת הנחל אינה כלולה בחוזה החכירה. לא הייתה כוונה להחכיר את שטח הנחל על גדותיו ומעולם לא הוחכר לקיבוץ על ידי רשות מקרקעי ישראל
במהלך השנים סייעה המדינה באמצעות קק"ל לקיבוץ במימון ניקוי שטח הנחל העובר בשטח הקיבוץ
אין הקיבוץ רשאי למנוע באופן גורף גישה למקרקעי הייעוד.
המדינה מכירה בכך שלתושבי הקיבוץ עלולה להיגרם פגיעה באורחות חייהם ממתן הגישה לציבור, אלא שעמדת המדינה היא כי פגיעה זו אינה מצדיקה איסור גורף של גישה לציבור.
במצב התכנוני הקיים לא קיים כל הסדר שמכוחו ניתן לאסור או לצמצם את הגישה של הציבור לנחל בשטח קיבוץ.
בהתייחס לטענת הקיבוץ כי פארק המעיינות הוקם בכדי לאזן את הקשיים שהיו קודם וטענות נוספות בעניין מקורות טבע אחרים שמהם יכול הציבור להנות - אין בדברים אלה כשלעצמם כיד לשמש הצדקה לחסימה גורפת של זכות הגישה לנחל.
ניתן להקים מחסומים בכניסות לקיבוץ בהתאם לדין אך אין באמור כדי להקנות לקיבוץ סמכות למנוע כניסה כרצונו.
בהתייחס לטענת הקיבוץ כי לא הופקע ממנו שטח של דרך - לא ברור כיצד האמור מקנה לקיבוץ זכות לחסום מהציבור את גישה לדרכים סטטוטוריות.
למען הסדר הטוב, יובהר כי תכנית 21288/ג מציעה 3 גישות סטטוריות לקיבוץ ולנחל.



תגובת רמי לבית המשפט מנהלית ללא נספחים
.p
Download P • 3.61MB